רבי דוד בנימין זצ"ל.הצדיק הנערץ שקבור בעיר בני מלל,בכל שנה היו חוגגים לו הילולה גדולה וסעודה גדולה.היו מגיעים גם מכפרים אחרים.קרובים וגם רחוקים.ההילולה הייתה מתקיימת כל שנה בל"ג בעומר.לפי מה שידוע לי עד 1964 היא עוד התקיימה.יש ספר מלפני 60 שנה שחיבר יוצא מרוקו בתוך הספר יש סיפור שהדוד שלי שנולד במרוקו בבני מלאל ב1933 כתב והוא קשור לשורשים של משפחתי ולקברו הידוע של רבי דוד בנימין.ולרבנית הצדקת סעדה איזו שושן שהיא אמא של סבא רבא שלי רבי מסעוד איזו שושן זצ"ל "הצדיק מבני מלל".רבי דוד בנימין הקבור בעיר בני מלאל אשר במרוקו מקודש עד עצם היום הזה על ידי יהודים וערבים כאחד.הכינוי שלו היה "לאללא כריוועא" מיכון שצמוד אליו היה מצוי שיח עבות הנקרא בשפת האזור "כריוועא" ומכאן השם בו כונה הצדיק.עד להתגלותו המופלאה האמינו בו המוסלמים בלבד והייתה להם חזקה על השיח.כאשר היו מבקרים היו נוהגים לתלות כל מיני חוטי משי צבעוניים וכן פיסות בד אשר היו סגולה לבקשת רחמים.לימים בא הצדיק אל אישה בשם "סעדה איזו שושן" .אישה יהודייה זו הייתה יראת השם עד מאוד, ונודעה בצדקנותה הרבה. היא נהגה לטבול במקווה לעיתים קרובות, ומעולם לא בא דבר אוכל אל פיה ללא נטילת ידים. גדולה מזו מרוב אדיקותה בשמירת המצוות ועשיית החסדים בסתר, פורסם שמה ברבים ובחוגי השלטון חבו לה חיבה גדולה ,והפחה (המושל הערבי) העריץ והעריך אותה והעניק לה מעמד של קדושה וחלק לה כבוד לאין שיעור וגבול.רבי דוד בנימין הקדוש בא אל סעדה בשנתה ואמר לה כי השיח הגדול פרא הנקרא כריוועא אינו אלא ...מקום סתר בו קבורים אני ואשתי.ושמי הוא רבי דוד בנימין!שנינו היינו במסע רגלי מעייף עייפנו רבות מתלאות הדרכים ומסכנות הליסטיםישבנו לנוח מעט מחמת החמה האבק והרעב ותשו כוחותינו מרוב להט השמש והצימאון כאשר מתנו ונקברנו יחד מלפני שנים רבות.השיח צמח וגדל במהרה וכיסה אותנו.ועכשיו לכי למושל הערבי ואמרי באוזניו את אשר סיפרתי לך, והוא אשר מכבד אותך עד מאוד לא יסרב לדברייך ,ויסיע בידך ובידי הקהילה היהודית להסיר מעלי את מסתורין העבר ורק על ידך ייוודע שמי ברבים.שאלה סעדה איזו שושן את הצדיק ואיך אדע שכל זה נכון?והצדיק ענה והבטיח!"זה שמונה עשרה שנה ואת עקרה ללדת, ובעוד שלושה חודשים הרה תהיי אחר תקופה ממשוכת של עקרות.כעבור שלושה חודשים ימות בעלך וייוולד לך בן זכר אשר יישא את שם אבין וזה הדבר יהיה לך לאות ולעדות.שלוש פעמים בא הצדיק לסעדה איזו שושן בחלום והיא גזרה על עצמה צום, ולא הניח לה עד אשר בשלה דעתה ההסכמה לעשות זאת.קמה והלכה לארמון השליט הערבי וששמע שהיא באה ציווה להכניסה אליו מיד ובכבוד.היהודייה המכובדת ספרה הכול ובקשה רשות לגשת אל המקום ולטפל בו כראוי במצוות הקדוש והרשות ניתנה וראש הקהילה היהודית באו ושמעו וקבלו על עצמם לבצע את המשימה המקודשת.עד מהרה יצאו אל המקום והחלו לחפור לעומק אחרי שגדעו את השיח המפורסם.לנגד עינם התגלו שני קברות ועליהם שני שלטים קטנים, אשר עליהם היו כתובים שמות הנפטרים הקבורים.עתה הותרה הפקעת והקודש נגלה מעל לכל ספקשמחת היהודים הייתה עצומה ומובנת חדר גדול נבנה במקום ועם הזמן נוספו עוד מבנים שונים לנוחיות ההמונים שבאים להשתטח, להדליק נרות ולקיים את מצוות ההילולה השנתית.באשר לגברת שושן סעדה איזו נתקיימו בה כל הבטחות הצדיק היא הרתה ללדת וכאשר הגיעה זמנה נולד לה בן זכר ונשא את שם אביו שנפטר כדברי דוד בנימין כחזיון החלום.ועכשיו איך כל הסיפור קשור למשפחתי!הצדקת סעדה איזו שושן ז"ל היא אמא של סבא רבא שלי!לבעלה קראו הרב מסעוד שושן ז"לולבנו הסבא רבא שלי קראו על שמו מסעוד בן מסעוד איזו שושן!(שלא זכה להכירו כאשר נולד אביו כבר נפטר את הסיפור הזה הכרנו,לא ידענו על סעדה ולא ידענו שהיא חשפה את קברו הידוע של הרב דוד בינימין)!מדהים לדעת שלאמו של סבא רבא שלי קראו סעדה ועכשיו זה ברור למה מסעוד הסבא רבא שלי ואשתו קראו לביתם "סעדה שושן ז"ל" שהייתה הקטנה באחיות ונפטרה בשנת 2004.********************************************************************קרדיט ענק לצדיק יעקב לסרי ז"ל תושב אופקים שעמל לכתיבת ספר זה ובזכותו יש לנו מה לספר ,כל הקורא סיפור זה לעילוי נשמתו.********************************************************************