רבה של קרית שמונה הגאון רבי יחיאל בוחבוט זצ"לנולד בבני מלאל שבמרוקו למשה וצלטנה. למד כשנתיים בישיבה בעיר מולדתו מפי הרב שלמה מלול. בשנים ה'תש"ה - ה'תש"ו עבר ללמוד בישיבה במקנס אצל הרבנים שמואל חליווה[1] ויצחק אוחנה[2], ובשנים ה'תש"ז-ה'תש"ח בישיבתו של הרב רפאל ברוך טולידאנו בראשות הרב שמעון ואנונו[3]. בהמשך למד בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה. בשנת ה'תש"ח נסע לצרפת ללמוד ב"ישיבת חכמי צרפת" (צר') באקס לה בן אצל הרב חיים יצחק חייקין. לאחר גמר לימודיו שב למרוקו, ושימש כרב קהילת "חסד לאברהם" בקזבלנקה[4].בשנת ה'תשכ"ו (1965/1966) עלה לישראל, והתיישב בקריית גת, שם היה אחראי על הכשרות ומוהל. באלול ה'תשמ"ג (ספטמבר 1983) הוכתר לרבה הספרדי של קריית שמונה לצד הרב האשכנזי צפניה דרורי, במקומו של רבו הרב יצחק אוחנה.לאחר צאתו לגמלאות עבר לירושלים והתגורר בשכונת הר נוף. הוא לימד בכולל "יחוה דעת" של הרב דוד יוסף. היה חבר מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. עמד בראש מכון "אוצרות הגאונים" להוצאת כתבי יד, במסגרתו הוציא את "דרשות רבי בצלאל אשכנזי" ועוד.התכתב עם חכמי דורו, בהם הרבנים עובדיה יוסף[5], יהושע מאמאן, אליהו אברז'ל, שמואל פנחסי[6], שלמה משה עמאר ועוד.נפטר ב-10 באפריל 2022 (ט' בניסן ה'תשפ"ב), כשבועיים לאחר פטירת בנו הרב משה צבי[7]. נקבר בהר המנוחות.משפחתוספריועריכהעל פי עדותו, ארגז מלא כתבי יד אבד במהלך השנים. מהמעט ששרד הוציא הספרים:ריח בני - פירושים על התורה ומדרשי חז"ל. ירושלים ה'תשנ"א.קול תחינה החדש והמדויק לתשעה באב - סדר התפילות והקינות. נוסח מוגה ומתוקן, בתוספת הלכות ומנהגים וביאור להפטרת תשעה באב על פי התרגום הערבי. כולל מגילת איכה וספר איוב. ירושלים, ה'תשנ"ח.הוציא לאור מכתב יד קובץ דרשות רבני מצרים הקדמונים מאת ר' ישראל תלמיד רבי בצלאל אשכנזי וחכמים נוספים. עם הערות וביאורים שם "יוסף ברכה".ישא ברכה דרשות על התורה והמועדים. נספח לספר "דרשות רבני מצרים הקדמונים".ספר "ארחות חיים" לרא"ש, עם ביאור יורה בינה. ירושלים, ה'תשנ"ה.הוציא מכתב יד דרשות ומאמרים מאת רבי בצלאל אשכנזי, בתוספת הערות וביאורים בשם "ישא ברכה", ותולדות חיי ר' בצלאל אשכנזי מאת בנו הרב משה צבי. ירושלים, ה'תשנ"ו.זכותו תגן עלינו.יהי זכרו ברוך.