יהדות בני מלאליהודי העיר עסקו כפקידים וסוחרים. הם קיימו שותפויות עם המוסלמים המקומיים וסיפקו להם מימון לגידולים חקלאים ועדרי צאן. מעמדם של הסוחרים היהודים היה גבוה ומכובד, ולא פעם שימשו כמתווכים בין שבטי הברברים למוסלמים המקומיים.את הקהילה היהודית הנהיג ועד מקומי אוטונומי בראשו עמד נשיא. הוועד היה אחראי בין היתר על קופת הקהילה, שאליה הועברו כספי גבייה על מכירת בשר ויין כשרים לחברי הקהילה. כספי הקופה שהגיעו מגבייה ותרומות, שימשו למימון פעילות קהילתית.בשנת 1943 תועדה בעיר מדיניות אנטישמית של מגבלות כלפי היהודים, כגון מאסרים ללא משפט, השפלה של נשים וילדים ועוד. בין השנים 1944–1949 כיהן כרב העיר הרב מכלוף אבוחצירא, ולאחריו הרב משה מרציאנו עד שנת 1953. לאחר מכן כיהן הרב משה מלכה עד שנת 1955.בשנת 1948 החלה לפעול בעיר תנועת נוער יהודית במסגרת סניף של תנועת הצופים. לפני עליית יהודי העיר לישראל, האוכלוסייה כללה כ-4000 יהודים מתוך כ-18,000 מוסלמים. כיום כאמור בעיר בני מלאל כ250 אלף תושבים ו4 יהודים בלבד. היהודים האחרונים שחיים שם. אם ושני ילדים ,אליס הספרית ואחייה מוריס. הם מתגוררים בסמיכות זה לזה.ובנוסף יש כנראה עוד כ4 יהודים שהתאסלמו ויהדותם נשכחה ,אינם רוצים להיחסף.