"עלינו לשבח ולהודות למלכנו צורנו וגואלנו על שזיכנו לעלות מחו"ל לשכון כבוד בארצנו הקדושה נחלת אבותינו כן יזכנו לחזות משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן."(רבי דוד צבאח זצ"ל, סבא רבה שלי בדרשתו הראשונה בירושלים כפי המתואר בספר לדוד ללמד)חיבה עזה היתה לרבינו לארץ ישראל כמו שניכר ממחברתו הנקראת "בשורות סז שבה רשם כל בשורה טובה ששמע בענין ישוב א"י. כמו כן העתיק טובות" מאמרי חז"ל בשבח ארץ ישראל. בשנת תש"ט זכה רבינו להגשים את שאיפתו לעלות לשכון כבוד בארצנו הקדושה, ולהצטרף לבנו ר' חיים ז"ל שעלה קודם לכן והשתקע בחיפה. במכתב ששלח רבינו בתקופה זו לבני משפחתו הנותרים בחו"ל מזרזם לעלות לארצנו הק' ולבל יטו אוזנם למרגלים מוציאי דיבת הארץ רעה, שאין זה כי אם מחמת צערם ודוחקם.את מסעו רשם רבינו ביומן מפורט מעת יציאתו מרבאט בי"ז חשון תש"ט, דרך קזבלאנקה למארסליה, ומשם באוניה עד לנמל חיפה ביום כ"א כסלו תש"ט. מנמל חיפה הלך למעברת עולים בפרדס חנה, ולאחמ"כ עבר לגור יחד עם משפחת בנו ר' חיים בחיפה. רבינו מזכיר בכתביו מאורעותיו בתקופת שהותו בצפון ובקברי הצדיקים שבה. ביום ח' טבת נסע עם בנו ונכדיו לעיר טבריה לצורך מקום חינוך לנכדיו במוסדות רמב"ה, שם נפגש הרה"ג החסיד רבי רפאל ביבאס זצ"ל שקיבלו בכבוד גדול ונתאכסן בביתו, לבית זה עלו ובאו לבקרו רבני עיה"ק טבריה הרה"ג רבי יעקב זריהן זצ"ל, ורבי מאיר ואעקנין זצ"ל רבה של טבריה, ורבי ניסים אוחנה זצ"ל רבה של חיפה. למחרת הלך לטבול בחמי טבריה ואחמ"כ עלה להשתטח על ציונו של התה"ק רבי מאיר בעל הנס זלה"ה. בל"ג לעומר תש"ט עלה עם בנו חיים למירון והשתתף בהילולת התנא רשב"י וז"ל: "ונכנסנו והלכנו אצל המצבה של הרשב"י ז"ל המוקפת בסולם ברזל ובו פתח ונכנסנו תוך הפתח בכפיפת ראש באימה ויראה וברעדה, ואחזנו בכותל המצבה והיינו מנשקים ובוכים עד שהיו עינינו דולפות מים כאובות בשעה שהיינו אומרים התחינה הכתובה בספר שיח יצחק. והיו שם ריבוי עם מהאשכנזים רבנים ונשותיהם ג"כ קוראים בספרים בבכיה ובקול רם. ואח"כ הלכנו אצל מצבת הצדיק רבי אלעזר בנו ז"ל והדלקנו נרות ובקשנו רחמים וקרינו מעט תהלים והיו שם ריבוי עם לאין מספר". אולם שאיפתו של רבינו היתה להתגורר בירושלים, לשם כך נפגש עם הראשל"צ הרה"ג רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל שקיבלו בכבוד רב ואף כיבדו בספריו וכתב בעבורו המלצה לועד העזרה שע"י התאחדות הרבנים הפליטים לשכנו בירושלים ולתמוך בו שהוא רב רשום ותורתו אומנותו. ואכן בחודש אלול תש"ט עבר להתגורר בעיה"ק ירושלים ברחוב דוד ילין, וכבר בשבת קודש פרשת כי תבוא נשא רבינו את דרשתו הראשונה בירושלים בענין מעלת התשובה וז"ל: "עלינו לשבח ולהודות למלכנו צורנו וגואלנו על שזיכנו לעלות מחו"ל לשכון כבוד בארצנו הקדושה נחלת אבותינו כן יזכנו לחזות משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן.(תמצית מסעו של רבי דוד צבאח זצ"ל לארץ הקודש שבו הוא מספר בספר "לדוד ללמד" )