להציל את יהדות מרוקו בכל מחיר?ההסכם בין ישראל למרוקו לפינוי הקהילה היהודית - אוגוסט 1961https://www.academia.edu/39238421/%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_-_%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98_1961אליעזר שושני: נתברר שהסכנה הדחופה לקיום הפיזי של יהודי מרוקו אינה דחופה כל כך. אך אין תקווה ואין עתיד לתפוצת ישראל במרוקו וכל זמן שהיא תהייה קיימת תהיה חרב דמוקלס מתהפכת מעל לראשה. השנים שעברו מאז קבלת מרוקו את עצמאותה ועד היום(1964), לא אימתו את ההערכות הקודרות של המצב לתוכו נקלעה תפוצת יהודי מרוקו. במקום הנגישות לצורותיהן השונות שנראו כמובנות מאליהן, השתרר מצב של סובלנות ואף אושר ליהודים לצאת מהמדינה באורח חופשי כמעט. אווירת רפיון ואבדן טעם העניין אם עוברות שנים שאין בהן מעשים אגרסיביים של הרוב ואין בהן גזירות קשות, מתערער שיווי המשקל הנפשי של העוסק באימונים. פרק מתוך הספר ״סוף היהדות בארצות האסלאם״ בעריכת שמואל טריגנו. כרמל ירושלים 2018, עמ׳ 203-179