Udayn N' Achour - יהודי העשורא ישנו פסטיבל הנחגג עד היום באזור גולמימה בשם Udayn n achour שפירושו יהודי העשורא המבוסס על מסורות יהודיות ברבריות עתיקות . למרות שהיהודים עזבו את גולמימה לפני עשרות שנים , המוסלמים המקומיים עדיין חוגגים את הפסטיבל ומשתמשים בו כהזדמנות לקרוא לממשלת מרוקו להעניק זכויות לעם האמאזיע'י .גולמימה היא עיירה במרוקו הממוקמת בקרבת ארשידיה שבמחוז דרא-תפילאלת. נווה מדבר חקלאי המקבל את מימיו מוואדי ג'ריס מהרי האטלס המרכזי המרכזיים. כמו יישובים אחרים בתפילאלת, הוא נבנה ככפר מבוצר או קסאר, קסאר גולמימה הוא אחד החשובים שבהם וכיום עובר תהליך שיקום. זהו לא רק מקום היסטורי אלא מקום מגורים, כמה מאות אנשים עדיין חיים בקסאר.למרות העובדה שמסורת זו היא יהודית במקורה, זה בשום אופן לא מנע מהמוסלמים האמזיגים להנציח אותו ולהצילו מהשכחה על ידי שיפורים וגיוונים עד לצורתו המוכרת כיום. החגיגות מאורגנות בקסארים שונים באזור הדרום-מזרחי ואפילו במקומות אחרים בקהילות שידעו דו קיום בין מוסלמים ויהודים.היהודים התגוררו במלאחים השמורים והפסטיבל שימש כדרך להפתח בפני האמאזיגים הסובבים אותם בדרכים של פעילויות מסחריות ואומנותיות . הפסטיבל הזה, מאפשר לאוכלוסיה, נטולת אמצעי בידור, להיפגש ולדון, אך גם לשבור כללי טאבו חברתיים בין שני המינים ..הפסטיבל עבר עליות ומורדות מאז עזיבת היהודים ואף חלה דעיכה מוחלטת בסביבות שנות ה-80 וה-90 בעקבות השינוי בסביבה החברתית על ידי בניית בתי בטון חדשים מחוץ למתחם הקסאר שהביא להתפוררות המרקם החברתי המסורתי. עם זאת, פסטיבל זה נולד מחדש הודות לטיפולם של כמה פטרונים וחובבי פסטיבל זה שהתעקשו להנציח אותו כעדות לתרבות שבה חיו בסימביוזה מושלמת בין מסורות היהדות והמוסלמיות וכלל פסטיבל מסיכות ותחפושות לצד זילוף מים מצד בנות ובנים שהיה גם הוא מנהג יהודי ברברי עתיק.כיום, קוד הלבוש השתנה מאוד, מסכות גומי ופלסטיק החליפו את הפיח ( akfouss ) שבו נהגו המשתתפים לצבוע את פניהם כדי להפוך את עצמם לבלתי ניתנים לזיהוי . הבגדים הצבעוניים עדיין נשארו אך מנהג הזילוף נעלם עם הזמן לאחר שהפסטיבל נחגג בעונת החורף . בנוסף, השינוי מורכב גם מהנפת כרזות עקב עליית המודעות של האמאזיע' לגבי זכויותיהם התרבותיות והפוליטיות .הגיבורים המרכזיים בפסטיבל הם משה המסמל בקרב היהודים את הכוח ו"ביחה" המסמלת אישה עם יופי ועושר, הדמות השלישית היא "אחזן" שאחראי להצחיק את הקהל, הוא במובן מסוים הליצן של הטקס.הקרנבל מושך אליו גם את תושבי הדוארים השכנים, מבקרים מרחבי מרוקו ואפילו תיירים. במהלך הפסטיבל נשמר לילדים מקום מיוחד, הם מקבלים את ה"תקלוט", מעין סלסלת דקלים המכילה קוסקוס, ביצה קשה ונתח בשר מיובש וכך נערים ונערות מסתובבים ברחובות הצרים של הקאסר המאכלס קרוב לארבע מאות משפחות, ומבקשים בארקה של עשורא. .אנשי גולמימה משמרים עד היום את קוסקוס הבשר המיובש המסורתי המוכן לארוחת הערב המוקדמת בטרם יצאו לרחובות הקאסר . שם הפסטיבל "יהודי העשורא " מקורו בקשר שבין יום כיפור ליום העשורא האסלאמי . יום העשורא האסלאמי נחוג עוד בתקופה הפרה אסלאמית .מנהג הצום אומץ על ידי מוחמד מהשבטים היהודים אשר ישבו באל מדינה בבואו בשנת 622 והרעיון שהצום הוא הדרך לחזרה בתשובה, לחרטה והתקרבות האדם לאל, התקבל גם על ידי המוסלמים והוא אחד מחמשת מצוות היסוד באסלאם .היום העשירי בחודש הראשון של השנה העברית הוא יום קדוש ליהודים, י' בתשרי הוא יום כיפור, יום הצום והחג המשמעותי ביותר בדת היהודית ומנגד הוא היום העשירי בחודש מוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. דבר זה מצביע על הקשר שבין יום העשורא ויום כיפור. בנוסף, מקור השם "עשורא" מצביע גם הוא על הקשר הזה. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי המקור למילה "עשורא", חלקם סבורים שהמקור הוא עברי ונגזר מהמילה "עשר" .ובהמשך להסטוריה העתיקה של יהודי מרוקו, כשקראתי את שם הפסטיבל לראשונה עלתה בראשי המילה אשור achour ללא קשר לעשורא , גלות אשור, הלא-היא גלות עשרת השבטים מתושבי ממלכת ישראל, וזה עוד טרם גלות בבל של ממלכת יהודה, בתלמוד הבבלי נאמר "להיכא אגלי להו? מר זוטרא אמר: לאפריקי. ורבי חנינא אמר: להרי סלוג. ויש המייחסים את הרי סלוג להרי האטלס דווקא ולכן עלתה במוחי השאלה, אולי מקורם של יהודים אלה בגלות אשור? Goulmimahttps://maps.app.goo.gl/ykTM4fNLezbSLNTx9https://youtu.be/Pnqbw55rvIohttps://youtu.be/QrsaTy2rUwE