פעם, לפני פסח, לא היו "ניקיון קל" ו"סדר מהיר"...היה פרויקט לאומי. 😅זאת סבתא איז'ה שלי וזה סבא מסעוד –דור שלא שאל שאלות, פשוט התחיל לשפשף.כלי נחושת? לימון וחול עד שהם יותר מבריקים מהעתיד שלי.הבית? סבא כבר מסייד כאילו באים לבדוק אותו מהטלוויזיה.ואנחנו הילדים? יושבים לקלף אפונה, פול, ארטישוק, טרפאש. בכמות שמתאימה לצבא קטן.סבתא מנקה חרשוף במהירות של קוסמת,וסבא על העגלה עם הסוסה – נסיעה לקריית גת להביא תבלינים,כאילו זה משלוח וולט, רק עם יותר סטייל ופחות קליטה.והפלפלים? מתייבשים בשמש, נטענים באנרגיה של מרוקו וטוחנים בבית – עם המכתש ועלי מהראז'.כי למה לקנות מוכן אם אפשר לעבוד קשה יותר? 😄כל הבית נראה כאילו עוברים דירה,אבל בפועל? רק רוצים להגיד "כשר לפסח".ואני? רק מקווה שלא יבקשו ממני היום לקלף אפונה בכמויות האלה…דור אחר, קצב אחר –אבל אין אהבה כמו שלהם. ❤️ אין אמונה כמו להם. אין תמימות ואהבת התורה והמולדת כמו שלהם. געגועים עזים לימים שהיו.יחסרה.