יהודה איש ירוחם בהגיע יהודה ויזמאן לפרקו נשא הוא את שוליקה קאקון . ביתו של רב הכפר וולד ברחיל . החיים בכפר היו על מי מנוחות . ליהודה ויזמן ולאשתו שוליקה . נולדו ארבעה בנים . כאמור החיים בכפר היו שלווים ורוגעים. עד אשר הגיעו לכפר שליחי העלייה . והחלו לרשום את יהודי הכפרים בעמק הסוס. לעלייה לארץ ישראל. היהודים אחוזי התזזית . שחלמו וערגו לציון . מכרו את מקניהם ואדמתם בערך כספי מועט. ארזו בבהלה את מעט מטענם. כאילו יוצאים בבהילות הם את אדמת מצריים. העולים יצאו למחנה העלייה הסמוך לעיר קזאבלנקה . לאחר שהות של מספר חודשים במחנה העלייה . הפליגו יהודה ויזמאן ובני משפחתו לנמל מרסיי שבדרום צרפת. למזלם הם לא התעכבו ימים רבים במחנה העולים שבמרסיי. בקיץ של שנת 1958 .בבוקרו של יום חמישי .הגיע יהודה ויזמאן לנמל חיפה . בנמל חיפה נאמר ליהודה ויזמאן ולקבוצת העולים שהיו עימו על האונייה. כי הם מיועדים להישלח להתגורר בתל ירוחם . רבע שעה נסיעה מבאר שבע. פקיד הסוכנות שביקש לפאר ולרומם את היעד שאליו נשלחים העולים. הגיד להם שבמקום זה מתגורר דוד בן גוריון . והעולים המרוקאים ששמו של דוד בן גוריון היה נישא בפיהם כאברהם אבינו . נענו בשמחה ולא הביעו שום התנגדות . כי ידעו שבמרוקו ארץ הולדתם ראש העם מתגורר באתרים המובחרים ביותר במדינה. ועוד הוסיף הפקיד להלהיב את העולים התמימים והמאמינים. הוא הגיד לעולים כי במקום שאליו הם נשלחים . מצאו הגר וישמאעל באר מים להרוות את צימאונן. לאחר שגורשו על ידי אברהם . והסתובבו בוכים וגוועים בצמא במדבר.ללא מרחם וללא מנחם. המשאית ועליה העולים יצאה מנמל חיפה בשעה שלוש לפנות בוקר . כל זאת כדי להבטיח לבל יראו העולים את תל ירוחם באור היום . ויסרבו לרדת מהמשאית . יתרה מכך פקידי הסוכנות הביאו את העולים ביום שישי . כי ידעו שהעולים החדשים מסורתיים ואינם נוסעים בשבת . ועל כן לא ישאו את רגליהם ויברחו כל עוד נפשם בם . . החודשים הראשונים במעברת ירוחם היו קשים מנשוא .ליהודה ויזמאן ולמשפחתו . אספקת המזון לירוחם היתה דלה .ויהודה ויזמאן נאלץ לכתת רגליו בשוק של באר שבע בכדי לרכוש מזון וירקות טריים .הכסף המועט שהביא עימו יהודה ויזמאן הלך ואזל. משפחות רבות עזבו את המקום לאחר חודשים מעטים של מגורים . אך על אף הקשיים והמכשולים נאחז יהודה ויזמאן באדמת המקום . למזלו הועסק יהודה ויזמאן כעובד בעבודת דחק בקרן קיימת לישראל . הוא עבד בנטיעת יערות ובסיקול אבנים באדמת הנגב. לאחר זמן מה .הועסק יהודה ויזמאן במפעל הבקבוקים פניציה בירוחם . יהודה שהתגלה כאדם חרוץ .זכה לאמונם של מעסיקיו . והיה למנהל עבודה בקו ייצור הבקבוקים . בשנת 1982 נפצע קשה בן זקוניו יעקב. בקרב במחבלים בארץ הארזים הארורה. יהודה לא מש ממיטת בנו ימים רבים .עת זה הטלטל בין החיים והמוות . יהודה ויזמאן איש ירוחם .קרא בשמו של הצדיק בבא יהודה וראובן זיעה. למען יתפלל על בנו שיחלים וישוב לאיתנו. וכאשר בנו החלים ושוחרר מבית החולים . הוא נדר נדר לעלות על קברו של בבא יהודה וראובן יזמאן זיעה.בכפר תדריה בעמק טלואין. כמו כן ביקש לעלות לקבר אביו עכו ואימו סעדה . בבית העלמין היהודי בכפר וולד ברחיל בעמק הסוס . בארץ אבותיו מרוקו. בשנת 1995 סיים יהודה את עבודתו במפעל הבקבוקים פניציה . ויצא לגמלאות. הוא ביקש לקיים את נדרו ויצא למרוקו לפקוד את קבר הוריו ואת קברו של הצדיק בבא יהודה וראובן זיעה. יהודה התאכסן בבית מלון בעיר מראכש . הוא התעניין אצל יהודי המקום . כיצד להגיע לכפרים בעמק הסוס. נאמר לו על ידי יהודי המקום לקחת מונית מקומית . יהודי המקום מצאו למענו ערבי אמין .שעובד עם הקהילה היהודית . שיסיעו למחוז חפצו בשלום .עם שחר יצאו יהודה והמלווה הערבי לדרך. בהגיעם לכפר וולד בן רחיל . לא היה זכר למלאח היהודי בכפר. המלאח נהרס לחלוטין . בתים חדשים נבנו על חורבותיו של המלאח היהודי . יהודה פנה לתושבי המקום למען יורו לו על מיקום בית העלמין היהודי. אך למגינת ליבו ולאכזבתו הרבה . כמעט ולא נותרה מצבה אחת שלמה בבית העלמין. הרס וחורבן היה מנת חלקו של בית העלמין היהודי. פרות וכבשים רעו במתחם בית העלמין. הברברים הוציאו את עצמות המתים מתוך הקבר .הם טחנו את העצמות והשתמשו בהם לטקסים של גרוש שדים . וריפוי חולים . מכאן יצאו יהודה ומלווהו. לפקוד את קברו של הצדיק בבא יהודה וראובן ויזמאן זיעה. הם הגיעו לאזור הכפר איע`יל נוע`ו . פנו למקומי זקן שרכב על חמורו בצד הדרך. ושאלוהו כיצד להגיע לקבר הצדיק. הזקן הדריך אותם וכעבור כחמישה רגעים . היו במבנה הקבר של הצדיק. כפי שהורו לו היהודים בעיר מראכש הוא פתח את מנעול דלת המבנה. והשתטח על קברו של הצדיק. הוא קרא מספר פרקי תהילים מהספר שנשא בכיסו בקביעות. כאשר ביקש להדליק נרות על קבר הרבי. התחוור לו כי שכח ליטול עימו נרות . במפח נפש ובעיניים דומעות מבכי. פנה לצדיק ואמר . צדיק צדיק האם לשווא עשיתי את דרכי אליך. התדע צדיק כי מכשולים רבים עמדו בדרכי לפקוד את ציונך. ואני בעזרת הבורא התגברתי על הכל. וכעת ניצב אני לפניך ככלי ריק. יהודה שלח את המלווה לחפס במונית . אולי נפלו הנרות מהתיק בעת הנסיעה. אך גם המלווה הערבי שב כעבור כמחצית השעה .וידיו ריקות . ונרות אין . לפתע מבחין הערבי באלומת אור מנצנצת במרחק של מאות מטרים מהמבנה. הערבי התקרב לאלומת האור . והנה רואות עיניו שק בד. ובתוכו מספר נרות נשמה וגפרורים . שנושאות כיתוב עברי . הנהג בא במרוצה ונתן את הנרות בידיו של יהודה . יהודה לא האמין למראה עינין . הוא נטל את הנרות מידיו של נהג המונית . הדליק את הנרות למראשותיו של הצדיק. התפלל מעומק ליבו. נשא תפילה לשלום משפחתו ובני ביתו. הנהג הערבי שראה את הפלא .וידע כי שעת רצון היא. נשא תפילה על ציון הרבי. לשלום בנו החולה . שימים רבים שוכב הוא על מיטת חוליו . והרופאים כמעט נואשו להביא לו מזור. הנהג הערבי ויהודה ויזמאן. עשו את הדרך בחזרה לעיר מראכש. כאשר הגיע יהודה לבית המלון בו שהה. ביקש לרדת ולשלם את שכרו של נהג המונית . כפי שקבעו בתחילת הנסיעה. אך הערבי נשבע באמו ובאביו כי לא ייטול את הכסף מידיו של יהודה. וכי שכרו יהי כאשר בנו יחלים ממחלתו. וכך היה. כעבור חודשים מספר . נודע ליהודה כי בנו של הנהג הערבי החלים לחלוטין ממחלתו. ומאז הנהג הערבי פוקד בכל שנה ושנה את קבר הצדיק. אשר השתדל במרום למען בנו החולה.