יוסף (ג'ו) עמר (ה' בסיוון תר"ץ, 1 ביוני 1930 – ג' בתמוז תשס"ט, 26 ביוני 2009) היה זמר, חזן, פזמונאי, מלחין ופייטן ישראלי, מחלוצי הזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל.קורות חייםעמר נולד בעיר סטאת שבמרוקו. כבר במרוקו החל להופיע כזמר. בשנת תשט"ז (1956) עלה לישראל עם אחיו שלום, והתיישב במושב יד רמב"ם. את שיריו הראשונים בארץ הקליט במסגרת קול ישראל. תוך זמן קצר הפכו רבים משיריו ללהיטי ענק. הלהיט הראשון של עמר בישראל היה השיר "ישמח משה" ואחריו באו להיטים נוספים, בהם: "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "האסיר" ו"ברצלונה".עמר נחשב בין הראשונים שהקליט משירי הקודש של יהדות מרוקו בישראל, ושהכניסו את המוזיקה האנדלוסית לישראל. הוא היה הזמר הישראלי הראשון שהעלה בשיריו את סוגיית השסע העדתי בישראל, כאשר כתב בשנת 1960, בעקבות מהומות ואדי סאליב[1], את שיר המחאה "לשכת עבודה": ”הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו ממרוקו; אמר לי תצא מפה...הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו מפולניה; תכנס בבקשה”. לצד זאת, לדברי פרופ' אדווין סרוסי: ”הנרטיב של עמר עצמו היה מאוד לאומי, וכך גם האמנות שלו.”[2]