10 דברים שאולי לא ידעתם על יהדות קזבלנקה# מתי, כיצד והיכן נולדה יהדות מרוקו? לפי ספר "יוסיפון" שמתאר את תולדות העם היהודי בעת העתיקה – אחרי חורבן בית שני ברחו כ-30 אלף יהודים לאזור המגרב (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה), שם חיו באותו זמן שבטים בֶּרבֶּרים. יהודים אלו ייסדו ממלכות באזור מרוקו ואף גרמו לרבים מהבֶרברים להתגייר. # מאוחר יותר, במאה ה-7, מזכירים המקורות מלכה ממוצא יהודי ושמה דהיה אל-כהינה, שעמדה בראש ההתנגדות לכיבוש הערבי. אל-כהינה שמתוארת כ"מלכת מדבר אמיתית, יפה כסוס וחזקה כמתגושש", הקסימה היסטוריונים רבים. הם ציירו אותה כמנהיגה כריזמטית ויפהפייה, שהיתה קשוחה ואמיצה, ובו בזמן נהגה בחיילים שנפלו בשבי במידת הרחמים, ואפילו אימצה שניים מהם.# נדלג קדימה בזמן עם קצת מספרים: בשנת 1910 חיו בקזבלנקה כ-7,000 יהודים. כעבור שלושה עשורים בלבד קפץ המספר ל-65,000, שהיוו כ-30% מסך יהודי מרוקו, אשר מנו באותו זמן כ- 230,000 איש ואישה. כיום מתגוררים במרוקו כ-3,000 יהודים, רובם בקזבלנקה. # הסיבה לגידול המואץ במספר יהודי קזבלנקה נבע מתהליכי מודרניזציה, בעקבות הקולוניאליזם הצרפתי, שהובילו יהודים רבים להגר מהכפר לעיר. כמו ערים גדולות במרוקו, קזבלנקה הייתה מחולקת לשלושה רבעים. הרובע האירופי בו התגוררה הפקידות הצרפתית ואצולת העיר, בניהם גם יהודים, הרובע המוסלמי בו התגוררו המקומיים והמלאח – הרובע היהודי. # שליח הסוכנות שביקר בקזבלנקה בראשית שנות ה-40 דיווח על פערי מעמדות קיצוניים שיצרו "חומות חברתיות" בין יהודי העיר. אותו שליח מספר, כי כשביקש לכנס את יהודי העיר באחד המועדונים בקזבלנקה, נאמר לו כי מפאת פחיתות כבודם, לא יסכימו היהודים מהרובע האירופי לשבת באותו מועדון עם יהודי המלאח. עד כדי כך. # הגאון הרב שלום משאש היה הרב הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי של מרוקו ולאחר מכן במשך 25 שנים רבה הראשי הספרדי של ירושלים. אחרי מותו, בשנת 2007, הונצח הרב משאש על ידי הנפקת בול של דואר ישראל הנושא את דיוקנו, מחווה שזכתה לתגובתו החמה של מוחמד השישי מלך מרוקו, אשר ציין כי הרב "הטביע את חותמו על כל מרוקו בחיי הרוח בכל הרבדים". # בקרב זוגות יהודים טריים מקזבלנקה מקובל היה לגור בבית הוריו של החתן, בנימוק של כיבוד אב ואם וכדי לחסוך בהוצאות. בכינוס "מועצת הרבנים" הרביעי בשנת 1952 שנערך קזבלנקה, קבעו הנאספים כי מכיוון שפעמים רבות הקירבה לחותנת היא מקור לסכסוכים, יבוטל המנהג עד להודעה חדשה. # בחול המועד פסח נהגו ילדות במרוקו לשחק במשחק שזכה לכינויים שונים, בערים השונות. "תמקסרת" במרקש, "חאלוטה" בפאס ו-"מינדרה" בקזבלנקה. הבנות התאספו בחצרות הבתים ובישלו יחד מאכלים שונים בכלים מיניאטוריים שיוצרו במיוחד למטרה זו. מנהג זה היה האמצעי של האם להעביר לבתה את המצווה "והגדת לבתך" וללמדה דרך משחק סיפורים ומנהגים של פסח.# בשנת 1942 יצא לאקרנים הסרט שובר הקופות "קזבלנקה" שעלילתו מתרחשת בעיר. על-אף שהסרט עוסק בהתנגדות לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה, אין בו דמות אחת יהודית. למרבה האירוניה, את רוב תפקידי הנאצים בסרט משחקים יהודים (למשל קונרד ויידט) שחלק מהם בעצמם היו פליטי מלחמה מאירופה. # בעשורים הראשונים אחרי הקמת המדינה עלו לארץ מרבית יהודי מרוקו, מתוכם כ-80,000 יהודי קזבלנקה. אחת מהן היא מרים פרץ, כלת פרס ישראל, שתיארה את האירוע כך: "בְאַחַד הלילות של קיץ 1963, הודיע אבי כי הלילה יבוא המָשיח. לִשְאלתי כיצד אַזַהֶה אותו ענה "הוא ילבּש חולצה פתוחה, מכנסיים קצרים וְינעל סנדלים" פגשתי את המשיח! את שְליח הסוכנות היהודית שהוציא אותנו מהמלאח בְּקזבלנקה, שם גרתי עד היותי בת 10, וְהֵביא אותנו לִירושלים – לְמַעבֶּרֶת חצרים בִּבְאר שבע. חיינו ללא גז, ללא מקרר, היו מיטות עשויות מברזל וּקְשָיי קליטה וְשפה חדשה אבל הייתה גם שמחה גדולה על שזכינו להגיע לארץ ישראל". חפשו עוד תמונות מכל השנים ומכל התפוצות במאגרי המידע הפתוחים שלנו