Mazagan-EL Jedida-Mazagaohttps://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=kiu5Fy61OT4Les juifs, de Mazagan- El Jadida à Mazagão du Brésil, une histoire pas toujours dévoiléeMazagan, est le nom ancien de l’actuelle ville d’el Jadida, cité fortifiée édifiée par les Portugais au début du XVIe siècle sur les côtes du Maroc, qui ne fut reprise par les Marocains qu’en 1769.Les communautés musulmane et juive d’El Jadida, comme dans d’autres villes du Maroc ont cohabité, des siècles durant, en parfaite harmonie et en bonne intelligence.Cette cité fut pour la population qui l’habitait (31.700 âmes en 1941 dont 26.000 Musulmans, 3.700 Juifs et 2.000 Européens) un carrefour de cultures, de religions, de traditions ancestrales et d’entente pluraliste.De son côté la communauté juive participa activement à la reconstruction de la cité au XIXe siècle, et collabora également à son développement à l’aube du XXe siècle.Le site correspond à l’une des sept colonies instaurées par l’amiral Hannon, explorateur carthaginois, au milieu du Ve siècle av. J.-C. appelée le comptoir de « Rusbis ».Juifs et phéniciens parcouraient les mers sous pavillon carthaginois pour créer des comptoirs marchands.Ce site a été signalé aussi bien par le navigateur Polybe en 150 av. J.-C., et le géographe Ptolémée, que par Pline l’Ancien, sous le nom de « Portus rutilis ».Au début du XVIe siècle, les Portugais ont trouvé une petite tour en ruines abandonnée, utilisée auparavant comme poste de garde appelé « El Brija » diminutif de « borj ». Lors de la construction de la première citadelle, les Portugais l’ont appelée « Castello real ». Avec la reconstruction de la forteresse, la cité a pris provisoirement le nom de Sào Jorge. Mazagan a une histoire, et même une double histoire : une histoire en terre marocaine, comme en terre américaine.Odysse-1Car en effet, Mazagan est cette ville portugaise dont l’histoire s’est chargée de déporter toute la population vers la reconstruction d’une nouvelle cité, au Brésil, au 18ème siècle, lorsque les Portugais décident d’abandonner définitivement leur ancrage africain.A cette époque, beaucoup de crypto-juifs tentaient de bâtir ailleurs un monde nouveau plus adapté à leur condition.C’est l’histoire d’une mémoire de ville qui a survécu dans les esprits, de l’autre côté de l’océan. Une histoire d’exil comme il en existe peu, dans les annales et les archives de la mémoire humaine… En racontant l’épopée si méconnue d’une ville qui a traversé l’Atlantique, nous redécouvriront la mémoire si riche d’El Jadida…Mazagan est un nom qui serait issu du toponyme berbère “Mazighan”, lequel signifie “eau du ciel”, terme employé dans la région pour désigner les puits destinés à recueillir les eaux de pluie…Pour commencer par le commencement, la fondation de Mazagão est le fruit de la politique marocaine du Portugal dessinée par la dynastie des Avis au cours du 15ème siècle.Odysse-2 L’expansion des places fortes portugaises sur la route du commerce…Une politique d’expansion de la chrétienté en direction des terres « infidèles », dans la Reconquista qu’engagent dès le 13ème siècle les couronnes de la péninsule Ibérique contre le royaume maure. Ainsi, dans la seconde moitié du 15ème siècle, l’emprise du Maroc sur le Portugal est telle, explique ce formidable récit historique, que le roi Afonso V (1448-1481), dit l’Africain, est proclamé “roi du Portugal et des Algarves en deçà et au-delà de la mer en Afrique.”Et puis, dès le 14ème siècle par ailleurs, sous l’impulsion d’Henri le Navigateur, le Portugal se lance dans une vaste entreprise de “découverte” des îles et du littoral de l’Atlantique Sud, pour, en contournant l’Afrique, tâcher de rejoindre l’Océan Indien, et développer ainsi les échanges commerciaux florissants avec l’Inde. D’où la nécessité d’implanter des comptoirs le long de cette route maritime pour le ravitaillement des navires. Les premières villes lusophones en Afrique du Nord répondent donc à cette double nécessité de contrôle, et de ravitaillement.Chaque fois, deux sites “solidement peuplés et défendus étaient implantés à une distance l’un de l’autre qui ne devait pas excéder un jour de voyage par terre ou par mer, en toute sécurité. Point essentiel pour le soutien mutuel, la cohésion commerciale, l’échange d’informations, et l’appui en vivres et en rendort militaire, surtout, en cas de danger…”Voilà comment s’est dessinée peu à peu cette carte de places fortes portugaises construites comme des avancées sur le chemin du commerce maritime portugais, du Nord au Sud du pays : de Ceuta (Sebta) et Alacacer Ceguer (Ksar Es Seghir), Tanger et Arzila (Asilah), plus au Sud ensuite, Azamor (Azemmour) et Mazagão (El Jadida), Safi et Aguz (Agouz), Mogador (Essaouira) et Santo Cruz de Cabo de Gué(Agadir).À égale distance de ce réseau, entre Tanger et Agadir, la position médiane de Mazagão, installée en pays des Doukkala, offre des avantages naturels incomparables : la baie dans laquelle elle est installée est considérée comme le point de mouillage le plus sûr de toute la côte ******************************************************************Jews, from Mazagan- El Jadida to Mazagão of Brazil, a story not always unveiledMazagan, is the old name of the current city of el Jadida, a fortified city built by the Portuguese at the beginning of the 16th century on the coast of Morocco, which was not taken over by the Moroccans until 1769.The Muslim and Jewish communities of El Jadida, as in other cities of Morocco, have lived together for centuries in perfect harmony and good understanding.This city was for the population who lived there (31,700 souls in 1941 including 26,000 Muslims, 3,700 Jews and 2,000 Europeans) a crossroads of cultures, religions, ancestral traditions and pluralist understanding.For its part, the Jewish community actively participated in the reconstruction of the city in the 19th century, and also collaborated in its development at the dawn of the 20th century.The site corresponds to one of the seven colonies established by Admiral Hannon, a Carthaginian explorer, in the middle of the 5th century BC. AD called the counter of "Rusbis".Jews and Phoenicians roamed the seas under the Carthaginian flag to create trading posts.This site was reported as well by the Polybius browser in 150 BC. AD, and the geographer Ptolemy, that by Pliny the Elder, under the name of "Portus rutil".At the beginning of the 16th century, the Portuguese found a small abandoned ruined tower, previously used as a guard post called "El Brija" short for "borj". When the first citadel was built, the Portuguese called it "Castello real". With the reconstruction of the fortress, the city provisionally took the name of Sào Jorge. Mazagan has a history, and even a double history: a history on Moroccan soil, as on American soil.Odyssey-1Because indeed, Mazagan is this Portuguese city whose history was responsible for deporting the entire population towards the reconstruction of a new city, in Brazil, in the 18th century, when the Portuguese decided to permanently abandon their African roots.At that time, many crypto-Jews were trying to build a new world more suited to their condition elsewhere.It is the story of a city memory that has survived in people's minds across the ocean. A story of exile as there is little, in the annals and archives of human memory ... By telling the little-known epic of a city that crossed the Atlantic, we will rediscover the rich memory of El Jadida ...Mazagan is a name that comes from the Berber toponym “Mazighan”, which means “water from the sky”, a term used in the region to designate wells intended to collect rainwater ...To start with the beginning, the foundation of Mazagão is the fruit of the Moroccan policy of Portugal drawn by the dynasty of Avis during the 15th century.Odysse-2 The expansion of Portuguese strongholds on the trade route ...A policy of expansion of Christendom in the direction of "infidel" lands, in the Reconquista, which the crowns of the Iberian peninsula began against the Moorish kingdom from the 13th century. Thus, in the second half of the 15th century, Morocco's hold on Portugal was such, explains this formidable historical account, that King Afonso V (1448-1481), known as the African, was proclaimed “king of Portugal and of the Algarves below and beyond the sea in Africa. ”And then, from the 14th century onwards, at the instigation of Henri the Navigator, Portugal embarked on a vast enterprise of “discovery” of the islands and the coast of the South Atlantic, for, bypassing Africa. , try to reach the Indian Ocean, and thus develop flourishing commercial exchanges with India. Hence the need to set up trading posts along this sea route for the supply of ships. The first Portuguese-speaking cities in North Africa therefore respond to this double need for control and supply.Each time, two “solidly populated and defended” sites were located at a distance of no more than a day's journey by land or sea, in safety. Essential point for mutual support, trade cohesion, information exchange, and support in food and military supplies, especially in times of danger ... "This is how this map of Portuguese strongholds, built as advances on the way of Portuguese maritime trade, from North to South of the country: from Ceuta (Sebta) and Alacacer Ceguer (Ksar Es Seghir), Tangier and Arzila (Asilah), further south then, Azamor (Azemmour) and Mazagão (El Jadida), Safi and Aguz (Agouz), Mogador (Essaouira) and Santo Cruz de Cabo de Gué (Agadir).Equidistant from this network, between Tangier and Agadir, the median position of Mazagão, installed in the land of the Doukkala, offers incomparable natural advantages: the bay in which it is installed is considered to be the safest anchorage point in the whole of coast******************************************************************יהודים, ממאזגן-אל ג'דידה ועד מזגאו הברזילאית, סיפור שלא תמיד נחשףמזגאן, הוא שמה הישן של העיר הנוכחית אל ג'דידה, עיר מבוצרת שנבנתה על ידי הפורטוגלים בראשית המאה ה -16 על חופי מרוקו, ולא השתלטה על ידי המרוקאים עד 1769.הקהילות המוסלמיות והיהודיות באל ג'דידה, כמו בערים אחרות במרוקו, חיו יחד מאות שנים בהרמוניה מושלמת ובהבנה טובה.עיר זו הייתה עבור האוכלוסייה שהתגוררה בה (31,700 נפשות בשנת 1941, כולל 26,000 מוסלמים, 3,700 יהודים ו -2,000 אירופים) צומת דרכים של תרבויות, דתות, מסורות אבות והבנה פלורליסטית.הקהילה היהודית מצידה השתתפה באופן פעיל בשיקום העיר במאה ה -19, וכן שיתפה פעולה בפיתוחה בשחר המאה ה -20.האתר תואם את אחת משבע המושבות שהקים אדמירל האנון, חוקר קרתגי, באמצע המאה החמישית לפני הספירה. AD כינה את הדלפק של "רוסביס".יהודים ופניקים הסתובבו בים מתחת לדגל הקרתגינים כדי ליצור עמדות סחר.אתר זה דווח גם על ידי דפדפן Polybius בשנת 150 לפני הספירה. AD, והגאוגרף תלמי, מאת פליניוס הזקן, בשם "פורטוס רוטיל".בתחילת המאה ה -16, פורטוגלים מצאו חורבות מגדל נטוש קטן, ששימש בעבר כמוצב שמירה בשם "אל בריג'ה" קיצור של "בורג '". כאשר נבנתה המצודה הראשונה קראו לה הפורטוגלים "Castello real". עם שחזור המבצר, קיבלה העיר את זמנו את סאו חורחה. למאזגן יש היסטוריה, ואפילו היסטוריה כפולה: היסטוריה על אדמת מרוקו, כמו על אדמת אמריקה.אודיסיאה -1מכיוון שאכן, מזגן היא העיר הפורטוגזית שההיסטוריה שלה אחראית לגירוש כל האוכלוסייה לקראת שחזור של עיר חדשה, בברזיל, במאה ה -18, אז החליטו הפורטוגלים לנטוש לצמיתות את שורשי אפריקה.באותה תקופה הרבה יהודי קריפטו ניסו לבנות עולם חדש במקום אחר שמתאים יותר למצבם.זהו סיפורו של זיכרון עירוני ששרד במוחם של אנשים מעבר לאוקיאנוס. סיפור גלות כפי שיש מעט, בתולדות ובארכיונים של הזיכרון האנושי ... על ידי סיפרת האפוס הכמעט לא ידוע של עיר שחצתה את האוקיאנוס האטלנטי, נגלה מחדש את הזיכרון העשיר של אל ג'דידה ...Mazagan הוא שם שמקורו בטופוניזם הברברי "Mazighan", שפירושו "מים מהשמיים", מונח המשמש באזור לייעוד בארות המיועדות לאיסוף מי גשמים ...כדי להתחיל עם ההתחלה, יסודה של מזגאו הוא פרי המדיניות המרוקאית של פורטוגל שנמשכה על ידי שושלת אוויס במהלך המאה ה -15.אודיסה -2 הרחבת המעוזים הפורטוגזים בדרך הסחר ...מדיניות התרחבות של הנצרות לכיוון ארצות "כופרות", ברקונקיסטה, שכתרי חצי האי האיברי החלו כנגד הממלכה המורית מהמאה ה -13. לפיכך, במחצית השנייה של המאה ה -15, אחיזתה של מרוקו בפורטוגל הייתה כזו, מסביר תיאור היסטורי אדיר זה, שהמלך אפונסו החמישי (1448-1481), המכונה אפריקאי, הוכרז כ"מלך פורטוגל ו של האלגרפים מתחת לים ומעבר לאפריקה. "ואז, מהמאה ה -14 ואילך, בהנהגתו של אנרי הנווט, פתחה פורטוגל מפעל עצום של "גילוי" האיים וחופי דרום האוקיינוס ​​האטלנטי, לשם עקיפת אפריקה. , נסו להגיע לאוקיאנוס ההודי, וכך לפתח חילופי מסחר פורחים עם הודו. מכאן הצורך להקים עמדות מסחר לאורך נתיב ימי זה לאספקת ספינות. הערים הראשונות דוברות הפורטוגזית בצפון אפריקה עונות אפוא לצורך הכפול הזה בשליטה ואספקה.בכל פעם, שני אתרים "מאוכלסים ומוגנים" מוצבים במרחק של לא יותר מיום מסע דרך היבשה או הים, בבטחה. זה חיוני לתמיכה הדדית, לכידות סחר, חילופי מידע ותמיכה במזון ואספקה ​​צבאית, במיוחד בעתות סכנה ... "כך מפת המעוזים הפורטוגזית הזו, שנבנתה כהתקדמות בדרך המסחר הימי של פורטוגל, מצפון לדרום המדינה: מסאוטה (סבטה) ואלאקר צ'גואר (קסאר אס סגיר), טנג'יר ו ארזילה (אסילה), דרומה יותר אז, אזמור (אזמור) ומזגאו (אל ג'דידה), סאפי ואגוז (אגוז), מוגדור (אסוירה) וסנטו קרוז דה קאבו דה גואה (אגאדיר)