בהמשך לויכוח בין החברים בפייס אודות שתיית ערק בכפרים אני מבקש להבהיר : היהודים במרוקו ובמיוחד אנשי הדרום היו דתיים מאוד ואנשי אמונה,יין כמעט ולא היה אלא אם יובא או שהכינו בבית,לכן מזקקות לערק היו נפוצות- בעליות הגג הקימו מזקקה ובסמוך לה חדר תסיסה בעיקר תמרים תאנים וענבים ,באמצעותה עשו ערק משובח,בשבת בקידוש השתמשו הערק ובירכו שהכל נהיה בדברו,בפסח עשו מעין יין מצימוקים שקראו לו" ברכה" ואז יכלו לברך בורא פרי הגפן,לא כמו אחד החברים(נדמה לי שושן) שתיאר בלשונו- שתו ערק השתכרו ו...,שתיית הערק היתה מנהג קדוש באירועים משמחים שתו כמויות כשלפני הלגימה הראשונה אמרו "בשמחת ירושלים" לא שתו ברחוב ולא בבתי קפה ,ראיתי במו עיני את הבאבא סאלי באירועים משמחים באווירה של רוחניות,קדושה ואוכל מעולה מוזג גביעים גדולים של ערק ואומר לפצאינט תשתה אין לך מה לפחד! שתה ולא קרה לו כלום מקסימום הובילו אותו לשכב במיטה,שבת שלום וחג אורים שמח.