טקסי האחוואש המוזיקליים של תושבי הכפרים בהרי האטלס משמשים דרך תקשורת כמעט יחידה בין גברים ונשים בחברה מסורתית ושמרנית, בטקסים אלו לקחו חלק יהודי האטלס .זהו טקס מוזיקלי ייחודי שמשתתפים בו נשים וגברים, והוא מורכב ממבנה קבוע של שלושה פרקים המהווים בסיס לשירת מענה בין שורת הנשים הרוקדות והשרות ובין מעגל הגברים היושבים והשרים ומתופפים. היהודים שחיו יחדיו עם התושבים הבֶּרברים המוסלמים ושעלו לארץ מאזורים אלה נהגו לקיים את הטקס גם לאחר העלייה לישראל, אך המסורת לא עברה לדור השני של יהודי האטלס בארץ .לכל כפר יש המומחים שלו לאחוואש, ובראשם עומד השייח' של האחוואש, האחראי על המהלך התקין – המוזיקלי והחברתי – של הטקס. הוא מנצח על ההתרחשות ועל פיו יישק דבר. העירוב בין גברים ונשים בחברה מסורתית ושמרנית כל כך יוצר מצבים טעונים. זו התקשורת הישירה הכמעט יחידה בין גברים ונשים שאינם נשואים זה לזה. בטקס אחוואש דרמטי במיוחד שבו נכחה החוקרת סיגל עזריהו, בפרק השני הנקרא נ'דאם, כלומר כוונות בתשליחית, פנתה אישה צעירה לאביה וביקשה ממנו שייתן לה רשות להתחתן עם אהוב לבה, ולא עם הגבר שהאב ייעד לה. כל הכפר עצר את נשימתו למשמע דברים כה ישירים, ואף על פי כן היה ברור לכולם כי פנייה מעין זו אפשרית במהלך טקס האחוואש. על פי התפישה הרווחת, בפרק הנ'דאם של הטקס אפשר לומר הכל, בתנאי שהדברים מתיישבים עם קודים חברתיים ספציפיים. האחוואש הוא מכשיר לאוורור חברתי, שבו תקשורת ישירה, קשה ככל שתהיה, מאפשרת הידברות ומשמשת כלי לביטוי רחשי הלב, שאילו לא ניתן לבטאם, הם היו תוססים ורוחשים מתחת לפני השטח עד שהיו מתפרצים בדרך אחרת. הטקס קשור למחזור החיים: דנים בו באירועים כמו בר מצווה (אצל היהודים), חתונות ולידות, וגם במעגל השנה החקלאית – סיום עונת הקציר, איסוף התפוחים ועוד אירועים מסוג זה.https://www.masa.co.il/article/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%91%D7%99/