הפעם סיפור על אמונת צדיקים ומעשי ניסים של רבי אברהם וואזנה זצ"ל והדודה שלי שנה אדרעי ז"ל .דודה שלי הצדקת שנה אדרעי אחות אימי נולדה בכפר תמנוגאלט. דודה שנה נולדה בתחילת המאה ה-20 בכפר בת לסבי יוסף בן שמול ז"ל , הדודה התעוורה בנערותה כמו שקרה להרבה מתושבי הכפרים במרוקו ,אך היתה חריפת שכל עם חוכמת חיים בלתי רגילה וצדקת עולם שהקפידה על קלה כחמורה מעולם לא התלוננה או כעסה אלא קיבלה הכל באמונה עמוקה שהכל מאת ה' יתברך ואין מה להרהר . היא התאלמנה בגיל צעיר מבעלה ובכפר עסקה בענייני מסחר בעיקר בתמרים ושקדים עם המוסלמים בכפר ובסביבה . הם כיבדו אותה מאוד למרות היותה אישה ולמרות נכותה היא היתה אישה מאוד דומיננטית ושלטה בעניינים יותר מאנשים פקחים ובריאים . היא היתה צמה באופן קבוע בימי שני וחמישי ובכל ימי עשרת תשובה ,אבל היא היתה נודעת בשל סגולות הריפוי שלה ויהודים ואחרים היו מגיעים אליה והיא היתה נותנת להם הנחיות ועצות לטיפול בבעיות בריאות ובכל תחומי החיים .האגדה מספרת שבא אליה בחלום רבי אברהם וואזנה זצ"ל בחלום וציווה עליה לעזור לאנשים ,והבטיח לה שאנשים יבואו אליה יבקשו ממנה מרפא ועצות והוא יבוא אליה בחלומות וייתן תשובות והוראות לאנשים .רבי אברהם וואזנה היה רב וצדיק מרוקאי, שחי בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. הוא נולד בסכורה שבמרוקו, והתחיל את דרכו בארץ ישראל, אך חזר למרוקו בתור שליח לאיסוף כסף ליהודי ארץ ישראל. הוא התיישב בעיר ורזאזאת, שם היה לו בית מדרש וביתו הוא נפטר ונקבר בבית העלמין של העיר.הוא היה ידוע בכינוי “בעל הארי”, בעקבות אגדה שמספרת על אחד ממסעותיו. לפי האגדה, הוא נאלץ לשבת בשבת במדבר, אחרי שהשיירה שהוא הלך איתה לא התחשבה בו. במהלך השבת, שני אריות גדולים התיישבו לידו, ושמרו עליו מחיות מסוכנות. לאחר השבת, האריות ליוו אותו עד לעיר, והשאירו את התושבים בהלם. כך במשך שנים הצדקת הזו עזרה לאנשים בזכות הצדיק שבא אליה בחלום. האגדה מספרת שהיתה בצורת קשה בעמק דרא ובכפר תמנוגאלת וגשם לא ירד תקופה ארוכה ,הנהר כמעט והתייבש ואנשים היו בסכנת רעב כי לא היו מים לחקלאות וכל היבולים קמלו ,המצב הלך והחריף וכולם התפללו יום יום לבוא הגשם אך זה בושש לבוא .בחלומה הדודה שנה מקבלת בשורה מרבי אברהם וואזנה שבעוד שבעה ימים ירד גשם , היא סיפרה את חלומה לכולם אך אנשים לא האמינו כי לא היה שום סימן לבוא הגשם ,ביום השביעי השמיים היו כחול בוהק אין זכר לעננים והאנשים הטיחו בה האשמות שהיא בדתה הכל מליבה , בחצות הלילה לפתע רעמים וברקים וגשם זלעפות ירד על עמק דרא והכפר תמנוגאלט הוצף במים ,נהר הדרה נשמע גועש ועולה על גדותיו ,כל האנשים שגיחכו ופיקפקו באו לבקש מהדודה שלי סליחה .הדודה עלתה לישראל בשנת 1963 עם המשפחה שלנו לקרית שמונה ,בקרית שמונה של אותם השנים היא היתה מוסד מוכר בזכות יכולות הריפוי שלה ועצותיה החכמות ,רבים היו מזמינים אותה אליהם הביתה להתארח וזכתה לכבוד גדול , בזכותה רבים שמעו לראשונה על רבי אברהם וואזנה בעל הניסים זכותו תגן עלינו . בשנת 1987 היא נפטרה וקבורה בקרית שמונה .יהי זיכרה ברוך ונשמתה צרורה בצרור החיים .