"פסח שני ומנהגיו".מאת: הרב אברהם אסוליןאין אומרים בו תחנון וירבה בשמחה קצת כי קדוש היום כדאיתא בזוהר פרשת בהעלותך שימים אלו ימי רצון הם ותרעין פתיחין. פסח שני נועד למי שלא הספיק להביא קורבן פסח היות והיה בטומאה, או מי שהיה גר בדרך רחוקה, יביא קורבנו בפח שני ולכן נחשב בימנו יום טוב, הלכך אין אומרים בו תחנון ושיש מהפוסקים שטענו היות שפסח שני תוקן עבור יחידים אז הציבור יאמר תחנון. ומ"מ הספרדים ועוד קהילות אין אומרים תחנון כדין יו"ט שהרי ניתן להקריב קורבן הפסח. הגר"י מאמאן זקן רבני מרוקו הורה שהמנהג הרווח במרוקו שאין אומרים תחנון מערב פסח שני (מאת הרב רפאל מאמאן בשם אביו בעל עמק יהושע). כתב בספר כתר שם טוב הובא בספר מנהג ישראל (סימן ט), שקהילות לונדון ואמסטרדם נוהגים ליפול על פניהם, ובארץ ישראל אין נופלים על פניהם. ובקובץ באור תורה (תשס"ד סימן קכו), כתב הגאון הרב מאזוז נוהגים בתונס, בג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ד באייר וכן במנחה לפניו. ובבית דוד (עמוד יד), בעיר סאלונקי שמנהגם בזה לפי השליח ציבור אולם בשנת התפ"ד היה מעשה ואמרו כולם תחנון ווידוים בט"ו באייר.פסח שני ומנהגיו.מאת הרב אברהם אסוליןאכילת מצה נוהגים ביום י"ד באייר שהוא פסח שני לאכול מצה שנשארה מחג המצות, זכר לפסח שני. ומובא בסידור היעב"ץ כתב שגילו לו מן השמים שקדושת הפסח והמצה נמשכת עד פסח שני לפי שכשיצאו בני ישראל ממצרים אכלו מהמצות שלקחו עמם עד ליל ט"ו באייר. וכתב החיד"א בספר מורה באצבע (אות רכב), דירבה בשמחה קצת כי קדוש היום. והוסיף הגר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן ז אות ו), שמי שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים ומקיים כל דכפין כפסח ראשון. אודות המנהג במרוקו שמעתי מהגאון רבי יוסף שרביט. וכן מידידי הרב מאיר אסולין שכך ראה שנהגו בבוגמז, במראכש וכן נהגו בתוניס, ברית כהונה (ח"ב אורח חיים מערכת פ).וברכת המצה יהודי צפון אפריקא, ועדות המזרח במשך השנה מברכים על המצה ברכת מזונות, ואם קובעים סעודה על המצה, ואוכלים מהמצה שיעור 230 גרם, יטלו ידים ויברכו המוציא, ועדות אשכנז על כל אכילת מצה מברכים המוציא. מוסר השכל מפסח שני: אין ייאושמאת הרב : אברהם אסוליןכמו שמפסח שני, פסח שני נועד למי שלא הספיק להביא קורבן פסח היות והיה בטומאה, או מי שהיה גר בדרך רחוקה, יביא קורבנו בפח שני כך גם בתפלת שחרית של שבת קודש, אומרים ברכו את ה', בישתבח, שבעה עולים לתורה, וגם בסוף התפלה אחר מוסף ולכאורה למה חוזרים על כך רבות, בדרך המוסר אפשר לומר יש מאחראים ומגעים עד ישתבח ויש בזמן קריאת התורה ויש שמגיעים בסוף התפלה, והחשוב לרבותינו שכולם יהיו חלק מהתפלה... כמה חשוב לא התייאש בפרט בדורנו ישכל כך הרבה פרסומות בעלות מיליארדים ולמה בסכומי עתק אלו - כי זה עובדה שזה עובד, והאדם הקטן מרגיש כמה חסר לי, העני של דורנו הוא העשיר לפני מאה שנה....וכל העולם הזה גשר צר מאד העיקר לתפוס את המצר נכון, יש יצר טוב ויש יצר רע, שניהם מצרים העיקר איך אדם נתפס, ולכן אמרו רבותינו ז"ל שבע יפול צדיק וקם. אם לצדיק יש שבע נפילות מה אנו אזובי הקיר נאמר, אבל הלימוד מזה התפעלות למרות הנפילות אבל הוא קם... על כל מספר אנשים כיום נגשים לטיפול פסיכיאטרי, דורות עברו לא היו קימות תופעות אלו, דיברתי עם אנשים מדור שעבר התרשמותי שלמרות הקשים המרובים שחיו החל מלכבס ביד ועד לתכנן את המלפפון שיגדל בגינה לעוד חודש, שחיטה בהמה דבר שמצריך לפחות חצי יום, אבל שמחה גדולה הייתה, ואולי אפשר לומר מאמר חז"ל רוצה אדם בקב שלו משל חברו, כי דבר שאדם עומל עליו הוא שמח... יהי רצון שתמיד נזכה להחיות עצמנו בתורה ומצות מתוך שמחה. ונתחזק תמיד גם שקשה, ונזכור מטרת הניסיון לטובתנו על מנת למנף אותם למקומות טובים עבורנו. כי כאן האדם נמדד. הילולת רבי מאיר בעל הנסמאת: הרב אברהם אסוליןבאמירת עננו אין לומר, אלהא דרבי מאיר עננו אלא הנוסח הנכון, אלהא דמאיר עננו, והוא כנוסח המובא בגמרא עבודה זרה (עמוד יח), שהלך רבי מאיר לשחרר את אחות אשתו שהושיבוה הרומאים בקובה של זונות, ושיחד את שומר המקום שישחררה, שאל השומר לרבי מאיר וכשיתום הכסף מה אעשה, אמר לו רבי מאיר תאמר 'אלהא דמאיר ענני' ומכן המקור לנוסח זה באמירת הסליחות שמסוגלות להצלחה. (שו"ת מים חיים ח"א סימן רלב).האם י"ד באייר הוא יום היללות הצדיק. כתב בספר שדי חמד (ח"ו מערכת ארץ ישראל אות ו), שכתבו לו רבני טבריה אודות יום זה: והנה במקום מצבת רבי מאיר בעל הנס ייסדנו שם בית כנסת ובית מדרש, ולומדים שם בקבע בשם כל ישראל המחזיקים בידי לומדי התורה, ומאת ה' היתה זאת, חנוכת הבית מקדש הנ"ל היא היתה ביום פסח קטן, והייתה אספה גדולה דקרו ותנו בתורתו של רבינו מאיר, ואחרי כן היה ששון ושמחה עד להפליא, וענו כולם ואמרו כן נעשה ביום זה בכל שנה, וכן נזכה לחזות בנועם ה' בנין המקדש במהרה בימנו, ונקבע יום זה להרבות בשמחה וכו'.סגולה בעת צרה להדליק נר, ולתת צדקה ואומר "אלהא דמאיר ענני"