"מתי מסתפרים" מאת:הרב אברהם אסוליןבדבר תספורת מלבד המחמירים שמסתפרים בערב חג שבועות ק"ק שנהגו להסתפר כדעת הרמ"א כפי שאכתוב, ינהגו במנהגם אך אם האדם מתפלל במקום שלא נוהגים כן, ואנו יודעים שיצמח מכך מחלוקת או שילמדו ממנו לעשות כן היפך הש"ע שכך רגלים לפסוק, ובמקום שכך הקהל נוהג, ינהגו כן לכתחילה, והשנה של"ג בעומר במוצאי שבת, אז מותר להסתפר מיום שישי לכבוד שבת, אין מסתפרים בימים אלו, מפני אבלות שהסתלקו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, ומנהגנו הוא חסידים ואנשי מעשה אין מסתפרים עד ערב חג שבועות ובספר מורה באצבע (סימן ח אות רכא), כתב דלפי דעת האר"י מה שאין מסתפרים בימים אלו, אינו מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים, אלא על פי הסוד. וכתב השולחן ערוך (סימן תצג), דאין להסתפר אלא עד ליום ל"ד בעומר. וכתב הרמ"א בהגה דנוהגים להסתפר ביום ל"ג. כתב הגר"י משאש זצ"ל בשו"ת מים חיים (ח"ב א"ח סימן קלה), בימי העומר יש מסתפרים עד ל"ג בעומר ויש עד חג השבועות. הגר"י מאמאן בשו"ת עמק יהושע (ח"ד יו"ד סימן ב), דהלכה רווחת אצל יהודי מרוקו להסתפר ביום ל"ג בעומר בבקר כדעת הרמ"א, זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות. בסוף ספר מגן אבות (עמוד תלא), כתב הרה"ג שלמה אבן דאנן מלפנים דין בעיר פאס, שמנהג עירם להסתפר בל"ג בעומר. וראיתי בחוברת זכר דוד (עמוד כט), מסתפרים ביום ל"ג בעומר דלא כמרן שמתיר רק בל"ד בבוקר, ובספר וזאת ליהודה (סימן צט), שיש שנהגו להסתפר ביום ל"ג, כי דבר זה מתורת מנהג הוא והכי קבלו עליהם שיסתפרו ביום ל"ג. ובספר עטרת אבות (ח"ב עמוד שיא), בשו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו), דלפי הנשמע בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים. וכן כתב הגאון רבי רחמים חי חיותה בספר שמחת כהן (סימן תצג), שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר. ומנהג יהודי ג'רבא להחמיר בזה עד ערב חג השבועות כמו שכתב בספר ברית כהונה (מערכת ע עמוד קלד), ומנהג יהודי תימן כתב בספר בשולחן ערוך המקוצר (ח"ג סימן צב אות ו),