סדר סעודת שבת לפי מנהג מרוקו כשיחזור מבית הכנסת, אם אמו נמצאת בביתו ראוי לגשת אליה ולנשק את ידיה, ולקבל את ברכתה. אנו נוהגים שלאחר הקידוש ההורים מברכים את הילדים ובסוף הברכה הילדים מנשקים את היד של שניהם. לאחר מכן אומרים "שלום עליכם" בעמידה, והטעם לכך שמעתי מידידי אשר פרץ הי"ו ע"פ מאמר הזוהר: "כשאדם בא מבית-הכנסת באים עמו המלאכים מצד זה ומצד זה ושכינה על כולם כאם על בנים וכו'...". אם כך, מלאכים מלווים כל יהודי כשהוא חוזר מבית הכנסת, ולא ראוי לשבת כאשר מלאכי השרת עומדים והשכינה בבית. בנוסח שלום עליכם אנו נוהגים לומר כך: "שלום עליכם מלאכי השלום, מלאכי השרת, מלאכי עליון, מלאכי רחמים, ממלך מלכי המלכים הקב"ה". וכך ממשיכים בשאר הבתים.שני הבתים האחרונים – "בשבתכם לשלום" ו "בצאתכם לשלום", יש שנהגו לאומרם ויש שנהגו שלא לאומרם, וכל אחד יאחז במנהג אבותיו. http://morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/aqaqz לאחר שלום עליכם אומרים "אשת חיל" בישיבה, ומנהגנו לומר קטע זה בטעמי משלי (קישור)http://www.morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/lkiuאומרים את הפיוט "בר-יוחאי" קישור .א http://www.morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/jgtyuקישור .ב http://morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/puittt ו"אזמר בשבחין" (קישור), ומאמר הזוהר "יהא רעוא", במובא כמובא בסידורים. http://morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/erk באמירת הקידוש הגברים עומדים, ואילו הנשים ממשיכות לשבת, והטעם מכיוון שהנשים אינן כשרות לעדות, וכן שמעתי מהרב אליהו זיני, הרב הפייטן מאיר עטיה והרב כפיר דדון. ויש שנהגו שגם הנשים עומדות וכן העיד הרב רפאל דלויה. את הקידוש אנו נוהגים לפתוח במילים "שבת מקודש", ואז ממשיכים כסדר.עוד בעניין הקידוש, שני נושאים חשובים מאוד שאי-אפשר בלא לכתבם.1. אנחנו נוהגים לומר את כל הקידוש בנעימה ובנחת ביחד עם המקדש, מלבד ברכת הגפן שהמקדש מברך לבדו, ובברכת "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו נחלקו המנהגים, יש שאמרו יחד עם המקדש מהמילה אלוהינו, ויש שהצטרפו אליו מהמילים אשר קידשנו. והטעם למנהג הוא על מנת שכולם יהיו מרוכזים בקידוש. 2. מנהגנו לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, גם על ברכה שיוצאים בה ידי חובה כקידוש, מגילה שופר וכו'. מנהגנו מיוסד על דברי הרא"ש בתשובה (כלל ד, סימן יט) וזוהי לשונו: "ושמעתי מאבא מארי ז"ל שהיה אומר ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום. וכן כתב הטור (סימן קכד), וכך פסק מרן בשו"ע סימן קכ"ד סעיף ה'.ומדקדוק לשונים – "על ברכה וברכה בכל מקום", משמע שלא חילקו, וצריך לענות ברוך הוא וברוך שמו גם על ברכה שיוצאים בה ידי חובה.ועל-אף שהיו מערערים על מנהג זה, אנחנו נשארים במנהגנו ולא טובים אנחנו מאבותינו אשר היו כמלאכים הראשונים אשר כל רז לא אניס להו, ומי אנחנו שנבוא ונערער אחר מלאכים גדולים אלו שכבר הנהיגו את צאן מרעיתם בכל צפון אפריקה לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה. כך פסקו כל חכמי מרוקו לאורך כל הדורות. וכך גם פסק גדול חכמי מרוקו בדור האחרון, מורנו הרב שלום משאש זצ"ל בספריו במקומות רבים, ואכ"ל. נוסח הקידוש כמנהג קהילות מרוקו https://www.youtube.com/watch?v=DFjpoPFYFhM לאחר הקידוש נוהגים לעשות "אפריטיף", כלומר לאכול דברים המושכים את התיאבון כדגים סלטים, פיצוחים וירקות, וכן שתייה חריפה. יש שכתבו במנהג זה שאין לאכול יותר מכזית כדי לא להיכנס לספק ברכה אחרונה, אך כבר פסק הרב שלום משאש ע"ה בתבואות שמ"ש סימן ס"ב, שאפשר לאכול אף יותר מכזית ואין בזה חשש כלל. אחד הטעמים למנהג זה הוא להרבות בברכות, שהרי בשבת אנו מפסידים הרבה ברכות, וע"מ להגיע למאה ברכות לוקחים באפריטיף מאכלים ממינים שונים, אדמה, עץ, ושהכל, וכן יש שנוהגים לברך על הבשמים, וכך מרבים בברכות. לאחר האפריטיף נוטלים ידיים. ולמנהגנו סדר הנטילה הוא כך - לוקחים את הנטלה ביד שמאל ושופכים רביעית על יד ימין, אחר-כך לוקחים את הנטלה ביד ימין ושופכים רביעית על יד שמאל, ולאחר מכן שופכים על שתי הידיים בבת-אחת רביעית נוספת. אומרים את הפסוק "שאו ידיכם קודש וברכו את ה', ומברכים "נטילת ידיים". ויש הנוהגים לברך ברכה זאת בקול דווקא ע"מ לזכות את המסובים בעניית ברוך הוא וברוך שמו ואמן. http://morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-03-27-20-46-23/video/aerre לאחר נטילת הידיים אומרים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", וכן את הפיוט "למבצע על ריפתא"(הבית האחרון של "אזמר בשבחין) (קישור), ואין בדבר הפסק כלל, מכיוון שהם מעניין הסעודה.http://morocco-israel.com/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-44/2013-03-21-18-08-32/video/qa סדר בציעת הפת למנהגנו: בוצעים בסעודת ליל שבת על החלה התחתונה, ובשבת בבוקר על העליונה. בליל שבת יחזיק את שתי החלות וימשוך את החלה התחתונה מעט לכיוונו כדי שלא יעביר על המצוות, ויאמר: ברשות מלכא עילאה קדישא, וברשות שבת מלכתא, וברשות ( בלילה – יצחק, בבוקר – אברהם, בסעודה שלישית – יעקב) אבינו עליו השלום בעל הסעודה (י"ג: מאריה דסעודתא), עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעיתו, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ומברך המוציא (כמובן שישהה מעט לאחר הזכרת ה' כדי שיענו ברוך הוא וברוך שמו), יטבול את החלה שלוש פעמים במלח ויחלק למסובים. מאת יוחאי ברזלי