הורד_2.jpg קווים לדמותו של מו"ר הרב המופלא והנהדר, הרב יוסף משאש זלה"ה, אשר הכל בו, והכל בו תלויים,אשר יום פטירתו חל ביום ב' בשבטבמהלך שנות עיסוקיי בספרות תורנית בכלל, ובכתבי חכמי צפון אפריקה בפרט, נתוודעתי למאות ואולי אלפי רבנים ממקומות וממוצאים שונים, אשר דרך כתביהם ויצירתם התורנית מתבררת אשיותם העניפה, את חלקם הכרתי בצורה טובה מאוד ואת חלקם מעט פחות, ראיתי רבנים בעלי עוצמות אדירות וכשרונות נדירים, אמנם אם הייתי צריך לציין מבניהם כמה מובחרים, אין ספק שמו"ר רבי יוסף משאש זלה"ה היה נמצא בחמישייה העליונה מבין כלל הרבנים בחמש מאות השנים האחרונות.רבינו הקדוש נולד בעיר של חכמים וסופרים, הלא היא מקנאס שבארץ מרוקו, בשנת התרנב (1982), לאביו החסיד רבי חיים משאש זלה"ה שהיה מגדולי מרביצי התורה בעיר (עד כדי שרוב הדיינים והרבנים שבדור שלאחריו היו תלמידיו), ולמד בצעירותו בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי חיים בירדוגו זצ"ל. בהיותו בן 12 נפטר עליו אביו, ומפאת היותו גדול האחים נפל עליו עול הפרנסה,ונאלץ בעל כרחו לעבוד בעבודות שונות כגון כריכה, איור, סת"ם וכו', דברים אלו שהכריחו את רבינו לצאת מעט מן השקידה על התורה על מנת להרוויח את פרנסת ביתו, הוציאו מתוך רבינו כשרונות אדירים בתחומים שונים, שלעתיד יבואו לידי ביטוי ביצירותיו התורניות.בשנת התרפ"ד, כשהיה רבינו בן שלושים לערך, נתמנה להיות רבה של העיר תלמסאן שבאלג'יר, שם כיהן כ-17 שנה כדיין יחידי וכסמכות הבלתי מעורערת לכל ענייני הקהילה השונים, הן בעיר עצמה והן בכפרים הרבים הסמוכים לה (ובפועל התערב רבינו בנעשה בכל ערי אלג'יר). שונה הייתה העיר תלמסאן מעיר מולדתו של רבינו, שבעוד מקנאס הייתה עיר של חכמים וסופרים, תלמסאן הייתה עיר מודרנית בה הייתה נכרת השפעתה של התרבות הצרפתית, ולכן רובו הגדול של הציבור היה מסורתי-חילוני, שנים אלו בהם רבינו פעל בעיר זו, הפכו את האנשים בה מן הקצה אל הקצה, אהבת התורה שבקעה מפיהו הצליחה לרכך גם את הלב העיקש ביותר, וגם הרחוקים ביותר מן התורה וקיום המצוות היו קרובים אליו ביותר, ועד היום בקרב יהודי אלג'יר נישא שמו של רבינו בדחילו ורחימו. בשנת ת"ש שב לארצו ולעירו על מנת לכהן כחבר בית הדין במכנאס במקומו של הגאון רבי משה טולידאנו זלה"ה שהלך לבית עולמו, ולצידם של החסיד רבי רפאל ברוך טולידאנו זלה"ה ובראשות אב"ד רבי יהושע בירדוגו זלה"ה, כמו כן במקביל נתמנה רבינו מטעם הממשלה הצרפתית לאב בית הדין בענייני שררה לכל ערי מרוקו, כחלק מתפקיד זה היו לרבינו פגישות לא מעטות בארמון המלוכה ובקרב השרים, דבר אשר הפך את דמותו לשם דבר בחצר המלוכה. בתקופת שהייתו במקנאס כחבר בית הדין, הפך הוא מייד לאהוב על כל הקהל, דרשותיו הנפלאות, המתובלות בגמרות ומשניות, פסוקים ואגדות, ובעיקר משלים וסיפורים שלא שמעתם אוזן, היו מרתקות מאות אנשים מידי שבת בשבתו למשך שלוש וארבע שעות, עד כדי כך שדרשותיו של רבינו היו לאחד מנושאי השיחה המדוברים ביותר בעיר במהלך השבוע.על אף הכבוד הרב שהיה לרבינו במרוקו, מוכן היה הוא לוותר על כולו ובלבד שיזכה לעלות ולשכון, אפילו כאחד מפשוטי העם, בארץ ישראל, ואכן משאלתו של רבינו התגשמה כעבור זמן, ובשנת התשכד עלה רבינו אחר כבוד לארץ ישראל וקבע את משכנו בעיר חיפה. ראש העיר של חיפה דאז, הבין במהירות מיהו הרב המבוגר שהגיע לעירו ובמהרה הציע לו את תפקיד הרבנות של העיר, וכך היה שהפך רבינו לרבה הראשי של העיר חיפה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בשנת התשלד בהיותו בן 81.כל מי שמביט על יצירתו של רבינו, בהלכה (שו"ת מים חיים ח"א ו-ח"ב), בפרשת השבוע (מנחת יוסף ה"כ), בסדרת הפאר על פרקי אבות (נחלת אבות ח"כ) ובעיקר על יצירת המופת שהיא ספריו אוצר המכתבים (ג"כ), יווכח לדעת שרבינו לא היה שייך לתקופה זו, בקיאותו העצומה במגוון נושאים כגון:פילוסופיה, אסטרונומיה, גיאוגרפיה, הסטוריה וכו' שבאו לידי ביטוי בתשובותיו הקצרות והקולעות אל השערה, עלולות לבלבל את הקורא שעלול לחשוב שמדובר בתשובות של אחד מן הראשונים, אך באמת אין השערה זו רחוקה, רבינו היה באמת רב ספרדי אמיתי, אולי אחד האחרונים והבודדים שבהם, דמותו מעלה בנו זכרונות וכמיהות לאותם גדולי ראשוני ספרד כרבי יהודה הלוי, הרמב"ם, הר"ן, הרמב"ן וכו', שרק מספרים וסיפורים שמענו אודותם.מי יתן לנו תמורתו, נותר לנו רק להודות לקב"ה ששתל בדורנו דמות הדרת פאר שכזו, שבאורה נלך ונצעד עד בא משיח צדקנו במהרה בימינו.כן דיברתי בשבח אדוני ורבי, אנכי הצעיר בעדת אל,ע"ה שאול עזריאל ס"ט